כתב העת המדעי-טכנולוגי הטוב בעולם

מהם הסיכויים שחייזרים תבוניים ומפותחים מבחינה טכנולוגית ייראו דומים במידה כלשהי לחייזרים שבסרטים: גוף ואיברים דקים, אצבעות עכבישיות, ראש בולבוסי וקירח ועיני שקד גדולות? מהם הסיכויים שהם יהיו בכלל דמויי אדם? בסרטון יו-טיוב, שהופק בידי ג'וש טימונן מקרן ריצ'רד דוקינס להיגיון ומדע, אני טוען שהסיכויים האלה קרובים לאפס (www.youtube.com/watch?v=JKAXrmkx12g). ריצ'רד דוקינס עצמו כתב לי באופן אישי לאחר שצפה בסרטון את ההתרשמות הזאת:

הייתי מסכים להשערה של [שרמר] שחייזרים אינם פרימטים דו-רגליים, ואני סבור שיש טעם להעלות את ההשערה הזאת, אבל אני חושב שהוא מגזים בהערכת הסיכויים הנגדיים. סיימון קונווי מוריס [פליאונתולוג מאוניברסיטת קיימברידג'], שאין לפקפק בסמכותו המדעית, סבור שיש בהחלט סיכוי שחייזרים יהיו, למעשה, פרימטים דו-רגליים. אד וילסון [ביולוג מאוניברסיטת הרווארד] ייחד פרק זמן כלשהו להשערה שאלמלא השואה שהתרחשה בסוף תקופת הקְרֶטִיקוֹן, היו הדינוזאורים מייצרים משהו שהיה אולי דומה לייצור שבתמונה המצורפת [שצוירה בעקבות התחזית האבולוציונית המאוירת של הפליאונתולוג דייל א' ראסל שתיארה כיצד היה עשוי דינוזאור דו-רגלי להתפתח לזוחל דמוי אדם].

עניתי לדוקינס שאם יש כורח בלתי נמנע כלשהו שמחייב מבחינה אבולוציונית התפתחות של יצור דו-רגלי נבון וטכנולוגי דמוי אדם, הדבר היה אמור להתרחש כאן יותר מפעם אחת. בספרו מ-2001 "לא אפס - היגיון הגורל האנושי" טוען רוברט רייט שקיומנו שלנו מוציא מכלל אפשרות את התפתחותם של יצורים תבוניים ברמה שלנו על פני כדור הארץ. אבל הניאנדרטלים היו קרובים מאוד לניסוי שהיה בוחן את הטענה הזאת: היו להם מאות אלפי שנים להתפתח לבדם באירופה ללא התערבות שלנו, ובכל זאת הם לא הראו שום דבר הדומה להתפתחות הטכנולוגית והתרבותית של בני האדם המודרניים שהחליפו אותם. תשובתו של דוקינס מאירת עיניים:

אבל אתה קופץ מקיצוניות לקיצוניות. בסרטון אתה מרמז לכך שקיומנו נדיר באופן מדהים למדי, כה נדיר, עד שאינך מצפה למצוא שתי ישויות דמויות אדם בכל היקום כולו. ועכשיו אתה... מורה, ואתה צודק בכך, על כורח כלשהו שמחייב התפתחות יצורים דמויי אדם על כדור הארץ יותר מפעם אחת! ולכן, כן, אנחנו יכולים לומר שיצורים דמוי אדם הם בלתי סבירים למדי, אבל לא בהכרח בלתי סבירים עד כדי כך! כל דבר שמתקרב לכורח כלשהו מחייב מיליוני או אפילו מיליארדי צורות חיים דמויות אדם ביקום, וזאת רק מפני שמספר כוכבי הלכת הזמינים עצום כל כך. הניחוש שלי מצוי אפוא בין שתי הקיצונויות שלך... אני חושד שיצורים דמויי אדם אינם כה נדירים כדי להצדיק את ההפרזות הסטטיסטיות שהרשית לעצמך בסרטון.

נקודה טובה. אבל מתוך 60 עד 80 המערכות הביולוגיות, רק אחת, המיתרנים, הובילה לתבונה, ורק בעלי החוליות פיתחו אותה למעשה. מכל בעלי החוליות, רק היונקים פיתחו מוחות גדולים דיים לתבונה עילית. ומתוך 24 סדרות היונקים, רק לאחת, שלנו, הפרימטים, יש תבונה טכנולוגית. וכפי שסיכם הביולוג האבולוציוני המנוח מאוניברסיטת הרווארד, ארנסט מאייר: "שום דבר אינו מדגים את אי הסבירות למוצא התבונה העילית טוב יותר ממיליוני השושלות האבולוציוניות שלא הצליחו להשיגה." למעשה, מאייר חישב ומצא שעל אף שהתפתחו עד כ-50 מיליארד מינים על כדור הארץ, "רק אחד מהם השיג את התבונה הנדרשת להקמת ציביליזציה."

בוויכוח שניהל האסטרונום המנוח קרל סאגן עם מאייר בחברה הפלנטרית (Bioastronomy News, כרך 7, גיליון 4, 1995), הוא אמר שמינים המסוגלים לתקשר באמצעים טכנולוגיים "עשויים לחיות על פני האדמה, או בים או באוויר. אפשר שיש להם מערכות כימיות, צורות, גדלים, צבעים, ספיחים והשקפות עולם מעבר לכל דמיון. איננו דורשים מהם ללכת בדיוק בנתיב שהוביל לאבולוציה של האדם. יכולים להיות נתיבים אבולוציוניים רבים, כל אחד מהם בלתי סביר, אבל סכום הנתיבים לתבונה עשוי בכל זאת להיות ניכר."

הסבירות להתפתחות חיים תבוניים במקום אחר ביקום עשויה אפוא להיות גבוהה מאוד אף על פי שהסיכויים שהיא תהיה דמוית אדם נמוכים מאוד. אני חושד שבמידה רבה אנחנו לוקים בעיוורון הנובע מן ההטיה של פרוטגורס ("האדם הוא המידה לכול") בעת שאנו מטילים את דמותנו על האחר החייזרי.