|
תרומה ישראלית לעולם ירוק יותר אינטל ישראל ושי אגסי בין נבחרי סיינטיפיק אמריקן ל-2009
ב-2009 החליטה מערכת סיינטיפיק אמריקן לחרוג מן הנוהל שהיה מקובל עד כה, לציין את 50 הנבחרים שתרומתם לקידום המדע והטכנולוגיה הייתה, לדעת המערכת, פורצת דרך והעדיפה לתת קדימות לבחינת פעילות אנושית ומצוינות בתחום התרומה לחברה ולאיכות הסביבה. בין עשרת הנבחרים של 2009 אנו מוצאים גלריה מגוונת להפליא של מדינאים, של אנשי עסקים, של תעשיינים ושל אנשי מדע. לצד נשיא ארה"ב ברק אובמה שנבחר בזכות פעילותו הנמרצת, מתחילת כהונתו, להחזיר למדע האמריקני את מקומו הראוי בכל תחומי החברה, אנו מוצאים את ביל גייטס ואת ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, יושבי ראש קרן ביל ומלינדה גייטס, שהכריזה מלחמה נגד העישון, הרוצח הקוטל יותר בני אדם מכל מחלה הידועה לנו, בעיקר בארצות המתפתחות.
עם עשרת הנבחרים נמנה גם שי אגסי, איש העסקים הישראלי, מנכ"ל חברת בטר פלייס, הפועל ללא לאות להגשים את חלום המכונית החשמלית הידידותית לסביבה ולקדם את חזון הערים והרחובות הנקיים מזיהום אוויר, בלי "קוקטייל" המזהמים הנפלט מכלי רכב בעלי מנוע שרפה, בלי הריכוזים הגבוהים של פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן, אוזון וערפיח, על הנזק הבריאותי, הסביבתי והאסתטי שהם גורמים. אמנם, בשלב ראשון, ההשפעה על פליטת גזי חממה לא תהיה גדולה כל עוד רובו המכריע של החשמל מיוצר באמצעות תחנות כוח השורפות דלקים מחצביים, אבל המצב הזה עשוי להשתנות באופן ניכר כשגם ייצור החשמל יהפוך ל"ירוק" בזכות אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח.
טוד בריידי, האחראי להגנה על הסביבה של החברה הבין-לאומית אינטל (שלה גם סניפים בישראל), נבחר לאחר שהוכיח כי גם חברה גדולה כזו יכולה לפעול בהצלחה כדי לצמצם את "טביעת הרגל הסביבתית" שלה. לצִדו אנו מוצאים את ואפה אל-סאדר, מנהלת המרכז הרפואי הארלם בניו יורק, המובילה בתחום הלוחמה נגד מחלת האיידס, ואת יוגניה סקוט, מנהלת המרכז האמריקני לחינוך מדעי באוקלנד שבקליפורניה, הלוחמת הנועזת נגד מגמות אנטי-מדעיות הקוראות להוציא את תורת האבולוציה מתכנית הלימודים בבתי ספר.
האיסור על מימון פדרלי של מחקרים בתאי גזע עובריים, שהוסר בינתיים על ידי הנשיא אובמה, הוליד מאמץ גדול מאוד למצוא תחליף. בעשרת הנבחרים נמנה גם אנדרס נאגי, מבית החולים מאונט סיני בטורונטו, שגילה שיטה יעילה לייצור תאי גזע מתאים בוגרים. לצִדו - הכימאי רוברט ג' לינהרט, פרופסור להנדסה ביו-קטליתית ומטבולית במכון הפולי-טכני רנסלר, שהציל חיים רבים על ידי גילוי הגורם לזיהום מדלל הדם הפרין. משלים את הרשימה כריסטיאן אולסון, בהישגו המיוחד והמרגש ביותר, המכוון בעיקר למדינות המתפתחות והעניות: מכונות הנשמה ואינקובטורים פשוטים וזולים, שיעזרו להציל את חייהם של ילודים בעולם השלישי.
מה הקו המאחד את כל אנשים האלה, השונים כל כך במעמדם ובתחום פעילותם, שזכו להיכלל בעשרת הנבחרים? כולם מצטיינים בשילוב נדיר של כישרון, של כושר המצאה ושל יכולת אישית מצד אחד, ומצד אחר יש להם חזון ורצון עז לשרת את הציבור ולתרום לקהילה ולסביבה. התכונות האלה בולטות ביתר שאת בתקופה זו של אי ודאות, של משבר כלכלי, של שינויים אקלימיים העלולים לפגוע בעיקר במדינות העניות, ושל חשש מפגיעה באיכות הסביבה.
בימים אלה מתגבשת יוזמה, ברוח חזונו של נשיא המדינה, לאיתור ולפיתוח של מדעני וממציאי העתיד מקרב בני הנוער של מדינת ישראל. התכנית אמורה לשלב הן למידה ופיתוח חשיבה, בעיקר בתחומי המדע וההנדסה, פיתוח יצירתיות וחדשנות וגם טיפוח היבטים רגשיים ורצון לתרום לסביבה האנושית והטבעית שבה אנו חיים. האם יימצאו ביניהם עשרת הנבחרים או חמישים הנבחרים של סיינטיפיק אמריקן? ימים יגידו.
הכתבה הופיעה במקור כדבר העורכים של גיליון 43
| |