אחת התופעות הנגזרות מן השינויים האקלימיים היא החמרה בתופעות מזג אוויר, כגון סופות טרופיות דוגמת הוריקן קתרינה, שגרמה למותם של יותר מ-1,100 אנשים בלואיזיאנה שבארה"ב, ושיטפונות הרסניים באסיה ובאירופה. לתחזיות מדויקות וממוקדות ואזהרות בעתן שמוציאים השירותים המטאורולוגיים חשיבות מכרעת בהצלת חיים. השירותים המטאורולוגיים מצוידים כיום במיטב מחשבי העל ובמודלים לחיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה. אך מידת ההצלחה ודיוק החיזוי של המודלים תלויים ב"נתוני ההתחלה" - הנתונים המטאורולוגיים הדרושים להתחלת הרצת המודלים. הנתונים האלה כוללים בין השאר לחץ, טמפרטורה ולחות באטמוספרה הסמוכה לקרקע. הנתון המטאורולוגי ה"בעייתי" ביותר הוא הלחות מפני שהיא משתנה במידה רבה במרחב ובזמן. מדידת נתוני הלחות ברזולוציה גבוהה וקרוב לזמן אמת באמצעות רשת של תחנות מטאורולוגיות רגילות אינה מעשית, שכן אי אפשר להקים רשת צפופה דיה.
פרופסור פנחס אלפרט ונועם דוד מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור חגית מסר-ירון, המכהנת כיום בנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, מציעים פתרון לא שגרתי לבעיה: שימוש ברשת האנטנות הסלולריות המסחרית. אנטנות סלולריות משדרות גלי אלקטרו-מגנטיים בתחום תדרים המושפע מתנאי מזג האוויר, מן הלחות ומטיפות גשם הגורמים להפחתה בעוצמת האות. התכונה הזאת הופכת את הממסרים האלחוטיים לכלי מובנה לניטור סביבתי. החוקרים פיתחו מודל המאפשר להפיק את שדה הלחות מן המדידות השגרתיות שמבצעות החברות הסלולריות במערכות. המודל נוסה על שיטפונות שאירעו במדבר יהודה. נתוני המיקרו-גל סופקו לצורך המחקר בידי החברות סלקום ופלאפון.
"השיטה שלנו," אומר פרופסור אלפרט, "מאפשרת לראשונה מדידה אמינה של שדה הלחות בקרבת אזור השיטפון. הכלי הזה יכול גם להוסיף להבנת התמונה הכוללת של השינויים האקלימיים." "תחזיות מדויקות של שיטפונות," מוסיף אלפרט, "היו מוגבלות בגלל היעדר מדידות אמינות של הלחות במקומות מרוחקים. האותות המתקבלים מן התרנים הסלולריים המקיימים קשר עם תחנות הבסיס, והמכשירים שלנו, ייתנו בידיו של החזאי את החוליה החיונית החסרה במידע הדרוש לחיזוי מדויק של שיטפונות".
היתרון של השיטה שהיא עושה שימוש באנטנות שכבר פרוסות בפריסה רחבה והן מצויות בשכבה האטמוספרית הסמוכה לקרקע. אם ייעשה שימוש בכל הממסרים, השיטה המוצעת יכולה לספק נתוני לחות ברזולוציה גבוהה במרחב ובזמן. אפשר ליישם את השיטה מיד ובמחיר מזערי יחסית מפני שהמערכות ההנדסיות כבר קיימות והנתונים הדרושים זמינים מאחר שממילא הם נאספים בידי החברות. ויתרון נוסף: ממסרי מיקרוגל רבים נבנים באזורים שהגישה אליהם קשה מבחינה טופוגרפית.
המחקר התפרסם בגיליון אפריל 2009 של כתב העת "כימיה ופיזיקה אטמוספריים".
