|
מראשית החיים ועד עדה
יונת
ב-7 באוקטובר 2009 פרסמה האקדמיה המלכותית השוודית
למדעים את שמות הזוכים בפרס נובל בכימיה ל-2009. בין שלושת הזוכים הייתה
לשמחתנו פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן למדע, העומדת בראש המרכז לביולוגיה
מבנית ע"ש יוסף וסייל מזר. פרופ' יונת גם זכתה בפרס ישראל ב-2002 ובפרס וולף
ב-2007.
כל זה בא לה בזכות הישגיה המהפכניים בחקר המבנה
והתפקוד של הריבוזום, גופיף תת-תאי הבנוי משילוב של חלבון ורנ"א ואחראי על
בניית החלבונים בתא. את סיפור התגלית תוכלו לקרוא בכתבת זרקור
"דובי קוטב וריבוזומים
שיכורים"
שפרסמנו בסיינטיפיק אמריקן
ישראל בגיליון דצמבר 2008-ינואר 2009. בכתבה מספרת פרופ' יונת לחברת המערכת
ד"ר דורית פרנס על דרך החתחתים שהובילה אותה לתגליתה פורצת
הדרך.
קביעת המבנה המפורט של הריבוזום שביצעה פרופ' יונת
באמצעים קריסטלוגרפיים הניבה שתי תוצאות חשובות. הראשונה בתחום המעשי-המידי
ומציל החיים, כגון אפשרות השליטה על ריבוזומים של חיידקים המובילה לפיתוח
תרופות אנטיביוטיות, שקשה לפתח מולן עמידות. ההיבט השני של התגלית נוגע למהות
החיים ולראשיתם, ועליו ברצוננו להרחיב כאן.
גיליון דצמבר 2009-ינואר 2010 היה
גיליון מיוחד שבו הבאנו ארבעה מאמרים העוסקים ב"ראשית": "ראשית החיים", "ראשית
התודעה", "ראשית היקום" ו"ראשית המחשוב". הנושאים האלה הם אמנם מעמודי התווך
של המדע והטכנולוגיה בני זמננו, אבל שורשיהם והתחלותיהם טמונות הרחק בימי
ה"ראשית" של המדע. הם נוגעים לשאלות הראשוניות והבסיסיות ביותר של קיומנו,
מעוררים את סקרנותם הבסיסית של בני אנוש, ומעסיקים את האדם מרגע שעמד על
דעתו.
החידה הבראשיתית הגדולה ביותר היא ללא ספק חידת
ראשית החיים. מאמרם של אלונסו ריקרדו וג'ק ו' שוסטק על "ראשית החיים" (עמוד 20) מנסה לזרות אור על פענוח החידה. אחד
המחברים, ג'ק ו'
שוסטק, פרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובבית
החולים הכללי של מסצ'וסטס, הצטרף אל פרופ' יונת בטקס בשטוקהולם כחתן פרס נובל
ברפואה ל-2009. המחברים קובעים כי
"אחת התעלומות
המרתקות ביותר הסובבות את ראשית החיים היא כיצד בדיוק נוצר החומר הגנטי
ממולקולות פשוטות יותר שהיו קרוב לוודאי בנמצא בכדור הארץ הקדום. כשתא בן
ימינו מייצר חלבונים, הוא מעתיק ראשית את המידע הטמון בדנ"א למולקולת רנ"א,
ואז משתמש ברנ"א כתבנית ליצירת החלבון". יש הסבורים שהרנ"א קדם לדנ"א
כמולקולה המקודדת את החיים, תיאוריה המכונה "עולם הרנ"א". הריבוזום, המכונה
התאית המתרגמת רנ"א לחלבון, מכיל בתוכו רצפים של רנ"א המתפקדים כאנזים
ומחזיקים בתפקיד מפתח בתאים בני ימינו. בריבוזומים המצויים בכל אחד מתאינו
אפשר אפוא למצוא הוכחה "מאובנת" לעולם הרנ"א
הקדום.
במאמר "מודל
היררכי לאבולוציה של רנ"א ריבוזומלי 23S" שפורסם
בכתב העת היוקרתי
Nature בפברואר 2009 קבעו המחברים קונסטנטין בוקוב
וסרגיי שטיינברג ש"הופעת
הריבוזום הייתה לנקודת מפנה באבולוציה של החיים, אירוע שהתרחש לפני כ-4
מיליארד שנים". לכאורה, אי אפשר למצוא שרידים של האבולוציה המוקדמת של
הריבוזום. אך כפי שמציינים המחברים, ניתוח מפורט של מבנה הריבוזום בן זמננו,
שמתאפשר בזכות הישגיה של פרופ' עדה יונת, חושף תבנית מודולרית של האבולוציה
המוקדמת של הריבוזום. חקר המבנה והתפקוד של הריבוזום יש בו אפוא גם כדי לקדם
אותנו בפענוח חידת החיים על פני כדור הארץ, ואולי גם במקומות אחרים
ביקום.
ושוב ברצוננו לחזור, כמטיפים בשער, על הצורך של
ממשלת ישראל להשקיע יותר בחינוך ובהשכלה בכלל, ובחינוך המדעי והטכנולוגי
בפרט. בסופו של יום זוהי ההשקעה המניבה את התשואות הגבוהות ביותר הן לפרט,
כמו זכייה בפרס נובל, והן לחוסנה הכלכלי והביטחוני של מדינת
ישראל.
הכתבה הופיעה במקור כדבר העורכים לגיליון
44
| 
