המונח "עולמות מרובים" פורסם בשנת 1957 על-ידי יו אברט השלישי (Hugh Everett III) כתגובה למספר בעיות בתיאוריית הקוונטים, כמו בעיית החתול של שרדינגר.
התיאוריה אומרת כי לכל תוצאה של כל אירוע או לכל בחירה בסיטואציה, העולם (או היקום) מתחלק לפי מספר התוצאות או הבחירות. משמע כי עולם שונה קיים לכל תוצאה אפשרית.
תמונה באדיבות ויקיפדיה
כל העולמות יהיו זהים עד לאותה נקודה פרט לתוצאה של הבחירה שנעשתה באירוע, וכמובן פרט להשלכותיה בהמשך. על כן כל עולם יתפתח לעתיד משלו. בין העולמות השונים אין אינטראקציה.
אחת המשמעויות של התיאוריה הינה כי אין אקראיות בטבע, כי בכל עולם נעשתה בחירה ברורה.
תמונה באדיבות ויקיפדיה
האם התיאוריה נכונה או לא? רבים מאמינים בנכונותה, ובינתיים היא לא הופרכה. לתיאוריה השלכות פילוסופיות רבות פרט להשלכות הפיסיקליות שלה. יש הטוענים כי אולי יום אחד בעתיד הרחוק, יבנה אמצעי שיקשר בין עולמות אלו.
מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.