חזק כמו… משי, גלי הקול ששולטים בכול, מדוע דבורים נופלות למים שקטים? להנדס את מערכת החיסון וכל החולים החלימו

מה חדש?

  • חזק כמו… משי
  • גלי הקול ששולטים בכול
  • מדוע דבורים נופלות למים שקטים?
  • כל החולים החלימו
  • להנדס את מערכת החיסון

חזק כמו… משי

ההתמכרות של האנושות למוצרים העשויים פלסטיק מובילה לתוצאות מבהילות: מיליארדי טונות של פסולת, שחלקה מתפרק לחלקיקי פלסטיק זעירים שנמצאים כמעט בכל מקום, אפילו בדם של בני אדם. כדי להתמודד עם בעיית הפסולת הזאת, חוקרים שוקדים על פיתוח חומרים חדשים שיתפרקו לחלוטין ובמהירות למולקולות בלתי מזיקות באמצעים ביולוגיים - שלא כמו הפלסטיק המזהם.

חוקרים מסין פיתחו לאחרונה חומר שמורכב כולו מחלבונים שמקורם בסיבי משי, עם תכונות שמזכירות פלסטיק חזק ועמיד עוד יותר מהמקובל. ההכנה שלו פשוטה להפליא: ממיסים את סיבי המשי במים, לאחר מכן יוצקים את החלבונים המומסים לתבנית ומכניסים להקפאה. הקרח מתגבש בצורה של יריעות דקות וכופה על חלבוני המשי להסתדר באותה צורה. המבנה השכבתי שנוצר נשמר גם אחרי שמנדפים את הקרח, והוא זה שמקנה לחומר את תכונותיו הייחודיות. הפלסטיק הביולוגי החדש חזק מספיק כדי להחליף סוגי פלסטיק שנמצאים בשימוש בתעשיות הרכב, התעופה והבנייה, ויכול להתפרק לחלוטין בתוך חודש אם הוא בא במגע עם אנזימים מתאימים. למחקר המלא (באנגלית).


מתוך המאמר

גלי הקול ששולטים בכול

בתאי גופנו ובתאי כל היצורים החיים קורים תהליכים רבים. התהליכים האלה מורכבים משרשראות של תגובות כימיות בהשתתפות חלבונים שבסופן מתקבל תוצר שהתא צריך. במהלך ניסוי, כשהתגובות הללו מתרחשות בתוך תמיסה ולא בתוך תא חי, הן קורות במהירות רבה וקשה לשלוט בהן. קבוצת מחקר מדרום קוריאה השתמשה בשיטה חדשנית והצליחה לשלוט בתגובות בין החלבונים בעזרת גלי קול. הגלים הפרידו בין החומרים המשתתפים ויצרו ביניהם מעין מחסום שלא מאפשר לחלקים בתמיסה להתערבב. החוקרים כינו את ההפרדה הזמנית שנוצרה בתוך התמיסה "פסאודו מדורים", והשתמשו בה כדי לשלוט בתגובות בתמיסה. 

״השיטה החדשה, הנעזרת בגלי קול, היא דרך חדשה ואמינה לשלוט בתהליכים כימיים צפויים אך זמניים בתוך פסאודו מדורים בתמיסה",  מסביר קים קימון (Kim), ראש קבוצת המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המקורי.

הדמיית גלי קול | Andrey Keno, Shutterstock
הדמיית גלי קול | Andrey Keno, Shutterstock

מדוע דבורים נופלות למים שקטים?

לפני כשישים שנה הבחינו חוקרים, שהתבוננו בדבורים עפות מעל מים, כי כאשר פני המים היו חלקים מאוד, הדבורים נטו להנמיך וליפול לתוכם, בעוד שמעל מים עם אדוות הן לא התקשו לשמור על גובה יציב. חוקרים מצרפת שחזרו את התצפית בניסוי מבוקר, עם מנהרה מדופנת במראות, וגילו כי הדבורים מסתמכות על חוש הראייה בלבד בקביעת גובה מעופן, בעיקר על סמך מה שהן רואות מתחתיהן, ולכן עלולות ליפול קורבן לאשליות אופטיות כאלה. המידע עשוי לסייע בהבנה טובה יותר של מנגנון התעופה של דבורים ושל חרקים אחרים, ולסייע בשיפור יעילות ההאבקה של גידולים חקלאיים. לכתבה באתר.

תעופה מורכבת עם מוח פשוט. דבורי דבש במעופן | צילום: MakroBetz, Shutterstock
תעופה מורכבת עם מוח פשוט. דבורי דבש במעופן | צילום: MakroBetz, Shutterstock

כל החולים החלימו

במחקר קליני קטן נבחנה תרופה חדשה לסרטן. באופן חריג להפליא - כל 12 החולים בניסוי החלימו. הנבדקים היו חולי סרטן מעי גס מתקדם (דרגה 2 או 3), אך מקומי, כלומר שלא התפשט לאיברים אחרים. המחקר בחן את התרופה dostarlimab, שהראתה תוצאות מבטיחות אצל חולים עם סרטן גרורתי. החולים נטלו את התרופה במשך שישה חודשים ולאחר מכן היו אמורים לעבור את הטיפול הרפואי המקובל, הכולל כימותרפיה, הקרנות וניתוח. לטיפולים האלה יש תופעות לוואי קשות, חלקן ארוכות טווח. אך בתום הניסוי, וגם אחרי מעקב של חצי שנה ויותר, המטופלים לא נזקקו לטיפול נוסף: כל הבדיקות הראו שהסרטן נעלם מגופם.

התרופה פועלת על ידי עיכוב הפעילות של חלבון שמדכא את פעילות מערכת החיסון נגד הגידול. עיכובו מאפשר למערכת החיסון של החולים לזהות את הגידולים ולפעול נגדם. 

נראה שלמחקר הנוכחי יש משמעות רפואית רבה, אבל לפני שיהיה אפשר לקבוע שהטיפול אכן מוביל לריפוי מלא, יש צורך לחזור על הניסוי עם קבוצה גדולה יותר של נבדקים, לחקור את משך ההשפעה של התרופה ולשלול תופעות ארוכות טווח. למחקר המלא (באנגלית).

 SewCream, Shutterstock
SewCream, Shutterstock


להנדס את מערכת החיסון

אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס, הוא היכולת שלו לעבור שינויים מהירים ולחמוק ממערכת החיסון. מחקר חדש בהובלתו של עדי ברזל מאוניברסיטת תל אביב מציע פתרון חדש לבעיה. החוקרים הנדסו תאי דם לבנים של עכברים לייצר נוגדנים בעלי טווח פעולה רחב נגד נגיף ה-HIV, מסוג שנוצר רק לעיתים נדירות באופן טבעי.

לדברי החוקרים זו הפעם הראשונה שבה הצליחו להנדס תאי דם לבנים בתוך הגוף החי, ולא במעבדה. האפשרות הזאת עשויה לפתוח פתח לפיתוח טיפול יעיל נגד נגיף ה-HIV ונגד מחלות חשוכות מרפא נוספות. הניסוי ממחיש את הפוטנציאל של השיטה, אך למרות התקוות שהוא נוטע, מוטב לחכות לניסויים שיבדקו האם הטיפול יכול למנוע הדבקה או לטפל בהדבקה בנגיף פעיל. לידיעה המלאה.

אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס, הוא היכולת שלו לעבור שינויים מהירים ולחמוק ממערכת החיסון. מחקר חדש בהובלתו של עדי ברזל מאוניברסיטת תל אביב מציע פתרון חדש לבעיה. החוקרים הנדסו תאי דם לבנים של עכברים לייצר נוגדנים בעלי טווח פעולה רחב נגד נגיף ה-HIV, מסוג שנוצר רק לעיתים נדירות באופן טבעי. לדברי החוקרים זו הפעם הראשונה שבה הצליחו להנדס תאי דם לבנים בתוך הגוף החי, ולא במעבדה. האפשרות הזאת עשויה לפתוח פתח לפיתוח טיפול יעיל נגד נגיף ה-HIV ונגד מחלות חשוכות מרפא נוספות. הניסוי ממחיש את הפוטנציאל של השיטה, אך למרות התקוות שהוא נוטע, מוטב לחכות לניסויים שיבדקו האם הטיפול יכול למנוע הדבקה או לטפל בהדבקה בנגיף פעיל.
תאים ממח העצם אשר מפרישים את הנוגדן כנגד HIV. | צילום: אלסיו נחמד

 

0 תגובות